שער ברנדנבורג

על פי רוב תיירים מתענינים במקומות מפורסמים שמהווים סמל לעיר מסוימת או סמל למדינה, כמו שבפריז אנשים לא מוותרים על ביקור בשער הניצחון , כך תיירים שמגיעים אל העיר ברלין לא יכולים להרשות לעצמם דילוג על אחד מסמלי העיר : שער ברנדנבורג. שער ברנדנבורג מכונה שער הניצחון הגרמני, השער מהווה סמל גדול ומזכיר מאוד את שער הניצחון של פריז. השער נמצא בכיכר פאריז בברלין והוא אחד מאתרי התיירות המפורסמים ביותר בעולם . גובהו של השער הוא כעשרים ושישה מטרים, רוחבו כשישים וחמישה מטרים, עוביו 11 מטר. השער מעוצב בהשראת אחת מהכניסות לאקרופוליס באתונה יוון. המשקוף העליון של השער מונח על 12 עמודים של 15 מטר גובה. מעליו עומדת מרכבה שארבעה סוסים מושכים אותה, כל סוס פניו לכיוון אחר. אלת הניצחון בעלת הכנפיים, עומדת מרכבה ואוחזת צלב ברזל בידה, במקור אחזה בידה אלת הניצחון ענף של עץ הזית כסמל לשלום. שליט צרפת נפוליון, בזז את הפסל ולקח אותו לצרפת, לאחר שהושב הפסל על כנו, הוחלף עץ הזית לצלב הברזל שהיה ושנשאר אחד מסמלי גרמניה עד היום שנת 2011 . בשער הניצחון בברלין היו ונותרו חמישה מעברים, בעבר היה מאושר לשימוש מעבר רק בשני מעברים, אולם כיום ניתן לעבור בכולם ברגל ולהתרשם מהשער. ההמלצה שניתנת למבקרים היא להגיע גם בשעות הערב למקום, כאשר שער ברנדנבורג מואר, מה שמאפשר לראות בשלמות את יופיו המרהיב של השער, להצטלם ולקחת מזכרות מרהיבות. בערב השער מואר בשלל צבעים והצילום הופך לחוויה נוספת. קצת היסטוריה : כאשר רוצים להגיע לבקר את שער ברנדנבורג כדאי מאוד קצת להבין מה קרה בשער הזה ולמה הוא הפך לסמל העיר. השער נבנה כבר בשנים אלף שבע מאות תשעים ואחת לאחר שלוש שנים של בנייה קשה, וסימל מעין מחווה ושלום לסיום המלחמות, על ידי וילהלם השני שרצה להראות כי פני העיר והמדינה לשלום, כדי שכל מי שמגיע וכל מי ששומע על כך יידע זאת. גם בתקופת השלטון הנאצי למרות שנאסר מעבר והשטח נסגר, ליד שער הניצחון היה עניין רב בשער ורבים רצו לבקר בו, אך עם המלחמות שהיו השער שרד את ההפצצות של כוחות הברית על העיר ברלין . השער נפתח מחדש בשנת 1989 כאשר נפלה חומת ברלין ואחדה מחדש את שתי הגרמניות ושני חלקי העיר. תמונת השער מופיעה על בולי דואר של גרמניה, וזהו עוד סממן של כבוד.